מהו ביופידבק ?
ביופידבק (בעברית : משוב ביולוגי) היא שיטת טיפול באמצעות מערכת ממוחשבת המנטרת מדדי גוף. השיטה נועדה לאפשר למטופל שליטה טובה יותר על גופו ועל תגובות פיזיולוגיות ורגשיות במצבים של כאב , לחץ וחרדה, ובמצבים הדורשים גיוס משאבים רב כמו פעילות ספורטיבית או חשיבתית.
השיטה פותחה החל משנות הארבעים של המאה העשרים , והיא נמנית על שיטות הרפואה המשלימה.
הטיפול בביופידבק מבוסס על הרעיון שמערכת העצבים האוטונומית יכולה להיות נשלטת מבחינה רצונית: במחצית השניה של המאה העשרים הוכח מדעית כי ניתן ללמוד לשלוט על פעולות מערכת העצבים האוטונומית. מדובר בפעולות שאינן נתונות לרצונו המודע של האדם כמו קצב פעימות הלב, לחץ- הדם, הזעה , וטמפרטורת העור.
המיכשור של הביופידבק מאפשר למטופל לקבל באופן פעיל מידע על פעולות מערכת העצבים האוטונומית, באמצעות חיישנים המוצמדים אל קצות אצבעותיו. קיימים חיישנים שונים, המספקים מידע על המוליכות החשמלית של העור, קצב השתנות הלב, רמת המתח בשריר, טמפרטורת העור, וקצב ואופי הנשימה.
זוהי שיטת טיפול שאינה פולשנית, אינה כוללת שימוש בתרופות, ואינה מלווה בתופעות לוואי.
מהלך הטיפול בביופידבק:
שלב ההיכרות:
כל טיפול מתחיל בשלב ההיכרות, (הנמשך בדרך כלל 1-2 מפגשים ) , שבו מתבצעים שלושה דברים :
א. אבחון ותשאול מקיף על הבעיה (מתי התחילה, סימפטומים ועוד).
ב. פרופיל פסיכופיזיולוגי – חיבור המטופל למכשור הביופידבק ומדידת תגובותיו לגירויים שונים.
ג. בניית תכנית טיפול .
לאחר מכן, לכל מטופל מותאמת תכנית טיפול , אך ניתן לאמר שהמשותף לכולן הוא שבטיפול מתקיים תהליך למידה, שיש בו שני מרכיבים: מודעות וויסות:
הלמידה בביופידבק: מודעות + ויסות:
בשלב הראשון רוכש המטופל מודעות לדרך בה מצבו הנפשי (מחשבות ורגשות הקשורים לבעיה) משפיע על מדדים גופניים שלו. למשל, אדם תחרותי והישגי יכול לראות שגם כשהוא מקבל מטלה קטנה מהמטפל, כמו תרגיל בחשבון, גרף העוררות (שכאן מראה על רמת הלחץ שלו) עולה בבת אחת. מודעות כזו נלמדת גם על ידי שיחה, אך הביופידבק מעצים אותה, כי ממש רואים איך ההשפעה מתבטאת בגוף.
בשלב הבא רוכש המטופל מיומנויות ויסות , המאפשרות לו לשלוט על פעולות ומדדים בגופו. הוא לומד כיצד על-ידי (א) נשימות. (ב) רגשות חיוביים (כמו אהבה והכרת תודה) (ג) מחשבות ואוטוסוגסטיה (שכנוע עצמי) (ד) דמיון מודרך (ה) ריכוז תשומת הלב (מיינדפולנס, ראו פירוט בהמשך) – הוא יכול לשלוט ולווסת את מדדי גופו. למשל, במצב חרדה (שבו נמדדת עוררות גבוהה) הוא יכול , על ידי נשימה סרעפתית, להוריד את הגרף של רמת העוררות. מכשיר הביופידבק מראה לו בדיוק כיצד כל פעולת ויסות שהוא מנסה לעשות משפיעה על גופו. כך הוא מקבל משוב (פידבק) על פעולותיו, ולומד מה יעיל עבורו.
בשלב הבא נחשף המטופל לבעיה איתה הוא מתמודד, ומתרגל את מיומנויות הויסות כדי לשלוט בה. לדוגמה, במקרה של חרדת בחינות, תתבצע חשיפה הדרגתית לבעיה: מתחילים ממצב שמעורר חרדה נמוכה, למשל מדמיינים שהמורה מודיע על המבחן , ואז מתרגלים מיומנויות של רגיעה ורואים במכשור הביופידבק אם זה עזר. ממשיכים ומעלים את מצב החרדה בדמיון, ושוב מווסתים את החרדה שמתעוררת. אחר כך מבצעים סימולציה של המבחן ומבצעים ויסות של החרדה , וכך עד שמגיעים למצב המבחן האמיתי ונוכחים לדעת שגם שם מצליחים לווסת את התגובות הגופניות לחרדה ולשלוט בהן.
כאשר הושגה שליטה טובה בויסות התגובה לבעיה (כאן בדוגמה, חרדת בחינות) ומתאפשר ביצוע טוב (כאן, של המבחן), ממשיכים מעט כדי לייצב את הלמידה, עד שהמטופל מרגיש שהוא כבר שולט בתגובותיו לבעיה , ואז נפרדים.
זהו מהלכו של טיפול ביופידבק טיפוסי. מדובר בטיפול קצר מועד ,שיכול להביא תוצאות תוך 10-15 מפגשים. כפי שניתן לראות זהו טיפול שבו המטופל אקטיבי –הוא לומד מיומנויות ומקבל שיעורי בית – לתרגל אותן.
חשוב להדגיש שהשימוש במכשור הביופידבק הוא חלק מתכנית עבודה טיפולית. הקניית המיומנויות משולבת בדרך כלל יחד עם גישה של פסיכולוגיה קצרת-מועד. מקובל לשלב ביופידבק עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT ) או מיינדפולנס. אני משלב איתו בעיקר -אבל לא רק- את גישת המיינדפולנס. לכן אכתוב עליה כעת כמה מילים.
מיינדפולנס
ב- 1979 החל ג'ון קבט-זין ליישם טכניקות שלמד בבודהיזם, במטרה להקל על אנשים במצבי חיים קיצוניים במיוחד של סבל וכאב בבית החולים שבו עבד. כך נולד תחום המיינדפולנס (בעברית : קשיבות) שההגדרה הנפוצה לו היא:
"מיינדפולנס היא המודעות העולה מהבאת קשב להווה , באופן בלתי שיפוטי".
הבאת קשב (תשומת לב ) כזה דורשת אימון ותרגול. בפועל, המתרגל מונחה להביא קשב לתחושות הגוף, לנשימה הטבעית שלו, למחשבות ולרגשות. תשומת הלב מופנית לתחושות שלנו, ואינה עוסקת בתכני המחשבות. אנו פשוט צופים בכל מה שקורה בתוכנו – בגוף, ברגש ובמחשבות, ללא שיפוטיות, וללא היאחזות במחשבה או בחוויה מסוימת.
מכאן נובעות הרבה השלכות לטיפול . המשותף לכולן הוא להקשיב (לצפות ללא שיפוטיות) לחוויה שעולה בנו ,גם אם היא שלילית, לחוות אותה ולהכירה. זהו ההיפך מהימנעות ממפגש עם רגשות ותחושות שליליות שעולות בנו.
דוגמה לטיפול בחרדה:
טיפול בגישת המיינדפולנס בחרדה יציע שני שלבים :
השלב הראשון הוא להקשיב לחווית החרדה ללא שיפוטיות (כאילו אנו צופים בה מבחוץ), למרות הקושי שבה, מבלי לנסות לברוח ממנה או לשנות ולבטל אותה. זהו ההיפך מהימנעות – זוהי קבלה של החרדה וניסיון לחוות אותה ללא שיפוטיות (לא לחשוב "זה רע" או "זה טוב", אלא רק לנסות ולהכיר אותה. ניסיון להפסיק את החרדה, או מחשבות על נזק אפשרי שהיא תגרום רק יעצימו אותה).
השלב השני, לאחר שחווים ומקשיבים לחרדה, הוא לא לנסות לשנות אותה, אלא לנסות לשנות את ההתנהגויות שהמטופל נמנע מהן עקב החרדה. לאחר שהוא חווה את גל החרדה ונוכח לדעת שהוא לא מזיק ועובר, מעודדים אותו לעשות את ההתנהגויות מהן הוא נמנע עקב החרדה והחשש לנזק שהיא גורמת . אפילו אם הוא פוחד. בכך הוא חוזר להתנהגויות היומיום המיטיבות מהן נמנע.
דוגמה קצרה זו הלקוחה מספרה של ליבליך "מיינדפולנס – תרגול, הגות ויישומים" היא רק אפשרות אחת ליישום עקרונות המיינדפולנס בטיפול. המשותף לכל היישומים היא ההתבוננות חסרת השיפוט בחוויה, גם בחלקים הלא נעימים שבה (למשל, אם עולה עצב, מתבוננים וחווים אותו כפי שהוא).
נושא מרכזי במיינדפולנס, שגם הוא מועיל בטיפול, הוא תרגול חמלה. כדי להבינו בהרחבה אני מפנה אתכם למאמר שכתבתי כאן באתר על טיפול מבוסס חמלה.
מיינדפולנס וביופידבק:
השילוב של מיינדפולנס , שעיקרו מבט והקשבה פנימה, משתלב נהדר עם הביופידבק, שגם הוא מהווה מבט פנימה, בעזרת מיכשור, לתהליכים פיזיולוגיים שקורים בגוף. לכן אני מאמין בו מאד (אך בנוסף, אציין כאן שאני גם משלב בטיפול מספר טכניקות מגישות אחרות, שחוויתי ולמדתי ונוכחתי ביעילותן, כמו טכניקות מ- NLP , CBT , והחוויה הסומטית, SE . הכל בהתאם למה שעולה בטיפול).
יישומי המיינדפולנס בטיפול רבים כיום – בטיפול בדיכאון, חרדה, הפרעות אישיות, לחץ ושחיקה, קבלה עצמית, והתמודדות עם כאבים כרוניים . מחקרים רבים מראים כי למיינדפולנס השפעה מיטיבה בתחומים אלה.